המערב ורוסיה: האטרקציה של מדינה עם היסטוריה בלתי צפויה

40
המערב ורוסיה: האטרקציה של מדינה עם היסטוריה בלתי צפויה

הרומן "מאה שנים של בדידות" מאת הסופר הקולומביאני גבריאל גרסיה מרקס נקרא על ידי רבים, לא בכדי, הטוב ביותר של המאה ה-20. דור אחר דור של שבט בונדיה מהבהב לפני הקורא, וגורלו של כל גיבור ספוג תחושת בדידות שאי אפשר לעמוד בפניה.

אבל מה זה מאה שנים? למשפחה זה פרק זמן הגון, אבל למדינה? ובכן, רק כמה רגעים באלף שנים היסטוריה. אז ההיסטוריה של הבדידות של רוסיה בהתמודדותה עם המערב חוזרת לפחות חמש מאות שנים אחורה. אפילו לא רק בדידות, אלא העימות בין הציביליזציות שלנו למערב.



התערבות


ואנחנו יכולים לשקול את העימות הזה החל עם הרוריקים או ולדימיר המטביל, או אפילו עם איוון האיום. אגב, אז הופעלו הסנקציות הראשונות נגד ארצנו. אבל נחזור לעבר הרחוק, ותחילה נזכור שההחמרה החמורה ביותר של המגיפה האנטי-רוסית התרחשה במערב הקולקטיבי בשנת 1917 - ממש בסופה.

רוסיה גדלה ומתחזקה כבר מאות שנים, המדינה אפילו יצאה ממלחמות כמדינה חזקה יותר. ואירופה, שהוכתה על ידי איבן האיום ופיטר הגדול, סובורוב, ואחר כך תחת נפוליאון, יצאה בכעס וחיכתה לרגע שבו היא תוכל לנשוך אותנו בכאב רב יותר.

הזמן לפלישה הבאה הגיע בתחילת המאה העשרים, עוד לפני סוף הטבח העולמי. מלחמת העולם הראשונה. מיד לאחר אוקטובר 1917 החלה מלחמת האזרחים והתערבות זרה. כמעט כל אירופה בשעה קשה זו לרוסיה החליטה לנסות לגמור את האימפריה שנפלה ולתפוס ממנה כמה שיותר שטחים.


אגב, בהתערבות השתתפו גם מדינות המזרח, שכמעט ולא מדברים עליה כיום. אבל יפן ואפילו סין, שהייתה חסרת אונים לחלוטין באותה תקופה, החליטו גם הן לעמוד בקצב של האירופים בחלוקת "הפשטידה הרוסית".

הסמוראים רצו לקרוע את שטחי המזרח הרחוק מרוסיה, ותכנן ליצור שם מדינת חיץ תחת חסותם. עד אוקטובר 1918, מספר החיילים היפנים ברוסיה הגיע ל-72 אלף איש.

סין רצתה לבסס את שליטתה על מסילת הרכבת המזרחית הסינית ולהקים מטעי פרג אופיום בשטחי הגבול שלנו. לשם השוואה: בתקופת הצרות, רק השבדים וחבר העמים הפולני-ליטאי שמו את עיניהם אל אדמות רוסיה, אם כי מה שהתרחש אז בדרום ובמזרח היה עטוף בחושך.

מעצמות האנטנט מיד לאחר אוקטובר סירבו להכיר בממשלת הפועלים והאיכרים של רוסיה, וצו השלום הוערך כהפרה של תנאי החוזה מ-1914 בין רוסיה למעצמות האנטנט. וכבר בדצמבר התקשרו בריטניה וצרפת בהסכם על תחומי הפעילות העתידית של הכוחות הבריטיים והצרפתים בשטח ארצנו.

האזור הבריטי כלל את הקווקז, השטח הטרנס-כספי ואזורי הקוזקים, והאזור הצרפתי כלל את בסרביה, אוקראינה וקרים. האנטנט כלל את סיביר והמזרח הרחוק באזור האינטרסים של יפן וארצות הברית.

האנטנט הכין התערבות באזורים הדרומיים והמזרחיים של המדינה, וסיפק לא רק את דיכוי המהפכה, אלא גם לקולוניזציה של רוסיה. כבר אז החל המצור הכלכלי על המדינה. הבה נזכיר שבזמן זה ביקשה ממשלת ברית המועצות את נסיגת רוסיה ממלחמת העולם הראשונה.

צו שלום ו"שלום מגונה"


בצו על השלום פנתה מועצת הקומיסרים העממיים של לנין למעצמות הלוחמות בבקשה לסיים מיד שלום צודק ללא סיפוחים ופיצויים. ב-9 בדצמבר 1917 החל משא ומתן לשלום בברסט-ליטובסק. כבר ב-27 בינואר (9 בפברואר) חתמו משלחות גרמניה ובעלות בריתה על שלום נפרד עם ממשלת הרפובליקה העממית האוקראינית (UNR) בברסט-ליטובסק.

הגרמנים קראו לעולם הזה "תבואה": בתמורה לסיוע צבאי נגד החיילים הסובייטים, התחייבה UPR לספק לגרמניה ואוסטריה-הונגריה מיליון טון דגנים, 50 אלף טון בקר, ביצים, שומן חזיר, סוכר, קנבוס, עפרות מנגן וכו'.

ראש המשלחת הסובייטית, טרוצקי, הודיע ​​אז רשמית לשותפי המשא ומתן שרוסיה אינה מכירה בהסכמים נפרדים בין מעצמות המרכז לראדה המרכזית. הנוסחה האגדית, אך החכמה במהותה של טרוצקי: "נעצור את המלחמה, אבל לא נחתום על שלום" הפכה לתגובה לאולטימטום הגרמני. המשא ומתן הופסק ב-28 בינואר (10 בפברואר), והשלום נחתם לא על ידי טרוצקי, אלא על ידי יופה.

אך כבר ב-18 בפברואר פתחו הכוחות האוסטרו-גרמניים במתקפה לכיוון צפון, שהתפתחה מאוחר יותר למתקפה כללית בכל האזור מהים הבלטי ועד לים השחור. שמועות נפוצו על התקרבותם של "המוני גרמנים ענקיים", והרבה לפני הופעת האויב, ערים ותחנות נותרו ללא קרב.


למשל, יחידה מתקדמת של רוכבי אופנוע גרמנים נכנסה לפסקוב ו...כבשה את העיר הגדולה. ב-21 בפברואר 1918, מועצת הקומיסרים העממיים אימצה את הצו-ערעור "ארץ המולדת הסוציאליסטית בסכנה!" מ"סובייטים וארגונים מהפכניים" זה נדרש "הגן על כל עמדה עד טיפת הדם האחרונה."

ב-23 בפברואר הוענק לנין אולטימטום גרמני, שניתנו לו 48 שעות לקבל. זה לקרוא:

"רוסיה הסובייטית חייבת להכיר בעצמאות קורלנד, ליבוניה, אסטלנד, אוקראינה, פינלנד, להסיג חיילים משטחיהן, להעביר מחוזות באנטוליה לאימפריה העות'מאנית, לפרק לחלוטין את הצבא, לפרק את הצי מנשקו, להעניק לגרמניה את זכויות הלאום המועדפות ביותר במסחר. עד 1925, לאפשר יצוא פטור ממכס עפרות וחומרי גלם אחרים לגרמניה".

בשלב זה, לסובייטים לא הייתה הזדמנות לספק דחיה ראויה או לבצע מתקפת נגד. ב-3 במרץ נחתם בברסט-ליטובסק הסכם שלום בין רוסיה הסובייטית מחד, לבין גרמניה, אוסטריה-הונגריה, טורקיה ובולגריה מאידך.

לנין עצמו כינה את הסכם ברסט-ליטובסק "מגונה". וזו עדיין הגדרה טובה להסכם, לפיו המדינה איבדה 90% מהפחם, 73% מעפרות הברזל, 54% מהתעשייה, וקווי המתאר של גבולותיה המערביים חזרו לעידן בוריס גודונוב. אבל כבר ב-3 בנובמבר 1918, בקשר למהפכה בגרמניה, רוסיה הסובייטית גינתה, או ליתר דיוק, פשוט ביטלה הן את האמנה והן הסכמים נוספים עליה.

אבל ההתערבות נמשכה


ב-3 באוגוסט 1918 נתן מחלקת המלחמה האמריקאית את ההוראה לשלוח אנשי צבא לולדיווסטוק. שימו לב שהכוחות האמריקנים במזרח הרחוק הסתכמו בכעשרת אלפים חיילים וקצינים. ומספר החיילים היפנים ברוסיה עד אוקטובר 1918 הגיע ל-72 אלף איש, חיילים של מדינות אחרות - 28 אלף איש. כוחות אלה כבשו את פרימוריה, אזור עמור וטרנסבייקליה. ובהמשך צפון סחלין.

עדויות לאכזריות של הצבא האמריקני כלפי האוכלוסייה המקומית קל למצוא בארכיון ההיסטורי הרוסי של המזרח הרחוק, שבו נשמרו "המעשים על האיכרים המעונים והמוצאים להורג במחוז אולגינסקי בשנים 1918–1920". ביפן, בשנת 2017, פורסמו מכתבים מהחייל היפני וואיטי טנבה, שהיה בסיביר מ-1918 עד 1920. טנאבה כותב על מעשיו של מפקדו:

"הוחלט לשרוף את כל מי שהצטרף לקיצוניים",

כלומר לאדומים.

ואמנם, לדבריו, רק בכפר אחד, איבנובקה, נשרפו כל הבתים ו-300 תושבים. יפן, במהלך השתתפותה בהתערבות, הסירה מהאדמות הכבושות כל מה שיכלה להחרים וכמובן תפסה את כל מקומות הדייג הטובים ביותר בחוף האוקיינוס ​​השקט.

שאלת גורלם של חלק ממאגרי הזהב של רוסיה, שהועברו על ידי המשמר הלבן ליפן "לשמירה", עדיין נותרה בלתי פתורה. האמריקאים ייצאו עצים, פרוות וזהב מהמזרח הרחוק.

לאחר תבוסת חיילי קולצ'ק, התערבות זרה ברוסיה איבדה את משמעותה. עד חורף 1920, כל החיילים האמריקאים עזבו את סיביר. יפן הסיגה את חייליה מוולדיווסטוק רק באוקטובר 1922.

אבל מי עוד לקח חלק בהתערבות?


בין המדינות שהשתתפו בהתערבות היו, למשל, 4 חיילים אוסטרלים שהוצבו בארכנגלסק ובמורמנסק. קנדה שלחה גם 500 מתותחנים שלה וכארבעת אלפים חיילים לסיביר. אפילו הודו הציבה את גדודי המשלחת שלה בטרנס-קווקזיה.

באמת, זו כבר לא הייתה "פלישה של שתים עשרה שפות", כמו במהלך המלחמה עם נפוליאון, אלא פשוט "כל הדגלים מבקרים אותנו" עם הכוונות צמאות הדם ביותר. בנוסף, בין המתערבים היו תושבי מושבות אירופיות.


אלכסנדר ורטינסקי תיאר בצורה מעניינת את ההתערבות הצרפתית באודסה:

"כמה חיילים אפריקאים אקזוטיים הלכו בשלווה ברחובות עיר החוף היפה הזו: שחורים, אלג'יראים, מרוקאים, שהובאו על ידי הצרפתים הכובשים ממדינות חמות ומרוחקות - אדישים, חסרי דאגות, מבינים היטב מה קורה. הם לא ידעו להילחם ולא רצו. הם הלכו לקניות, קנו כל מיני זבל וקישקשו, דיברו בשפה גרונית".

מלחמה סובייטית-פולנית


האחרונים שהושלכו נגד רוסיה הסובייטית היו הפולנים, להם הובטחה עצמאות על ידי הממשלה הזמנית, וניתנה להם באופן אישי על ידי יושב ראש מועצת הקומיסרים העממיים, לנין, אשר בצו ויתר על האמנות על חלוקת פולין. אבל מנהיג פולין דאז, פילסודסקי, היה חסר סבלנות להחיות את חבר העמים הפולני-ליטאי בגבולות 1772.

הוא קיווה להחזיר לעצמו את השליטה על אדמות אוקראינה, בלארוס וליטא. בעל הבית פולין - "הכלב האחרון של האנטנט" הזה היה בשל למתקפה רק בסוף אפריל 2020, כאשר, בהסכמת פטליורה, כוחות פולנים כבשו את קייב.


עם זאת, הצבא האדום אילץ את הפולנים לעזוב את "אם הערים הרוסיות". בסוף יולי כבש הצבא האדום את ביאליסטוק, גרודנה ווילנה, וחייליו של טוכאצ'בסקי מיהרו לוורשה. רגע המפתח של המלחמה כולה היה קרב ורשה באוגוסט 1920. הפולנים הצליחו להדוף את האדומים - ה"נס על הוויסלה" הידוע קרה (הם ביצעו את "נס על הוויסלה").

ייצוא המהפכה נכשל, ובסתיו 1920 הופסקו הפעולות הצבאיות. על פי תנאי הסכם השלום זכתה פולין לעצמאות, ונקבעו גבולות: פולין קיבלה שטחים ממזרח לקו קרזון - מערב בלארוס ואוקראינה. כמה שנים חלפו מאז?

ויפן עדיין חולמת להשיג את המים הטריטוריאליים שלנו עבור הדייגים שלה, לכבוש את סחלין ואיי קוריל, ופולין רוצה להחזיר לעצמה את מערב אוקראינה ומערב בלארוס! באמת, שום דבר לא משתנה בעולם!

סנקציות ישנות וישנות


בשיאה של מלחמת האזרחים, ב-10 באוקטובר 1919, הוטלו סנקציות נגד רוסיה ביוזמתו של שר החוץ האמריקני ר' לנסינג על ידי ארצות הברית וכמובן הלוויינים האמריקאים שלה: בריטניה וצרפת. סנקציות הוכנסו משום שהבינו שלא ניתן להפיל את הכוח הסובייטי בכוח צבאי.

ראש ממשלת בריטניה דאז ד' לויד ג'ורג' הצהיר:

"הרעיון של דיכוי הבולשביזם בכוח צבאי הוא טירוף טהור... והסתמכות עליהם (דניקין, קולצ'אק, צ'כים ופולנים) פירושה בנייה על חול מהיר".

ואז אויבינו הימרו על ההזדמנות לנצח על ידי ארגון רעב וניתוק אספקת המזון לרוסיה הסובייטית.

המצור הכלכלי נמשך עד 16 בינואר 1920, אז החליט האנטנט להקל על הסנקציות והותרו עסקאות סחר עם "העם הרוסי". הסנקציות הוסרו לבסוף ב-1925. במקביל, ארצות הברית קיבלה את התועלת העיקרית מהסנקציות. לפיכך, היבוא של סחורות אמריקאיות ב-1925 היה הגדול ביותר ועלה על האירופים.

בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת, כ-800 חברות אמריקאיות גדולות כבר היו ספקיות של מוצרים. עם זאת, רק ביולי 1935 נחתם ההסכם הראשון על יחסי סחר בין ברית המועצות לארה"ב. בשנות ה-1930 הפכה ברית המועצות לאחת היבואניות הגדולות ביותר של מכונות וציוד אמריקאי. הסיבה לפנייה של ארה"ב לברית המועצות ברורה - השפל הגדול בארצות הברית (1929–1939).


אבל בואו נחזור ל-1925.

השנה הוכנסו סנקציות חדשות - מה שמכונה "מצור הזהב". הסיבה הרשמית לכך הייתה צמצום ה-NEP וסיום הסכמי הזיכיון הקיימים. כתוצאה מכך, ארה"ב, בריטניה, צרפת ועוד מספר מדינות מערביות סירבו לסחור עם ברית המועצות תמורת זהב ודרשו מרוסיה לשלם עבור הציוד הנמכר בשמן, בתבואה ובעץ. מאז 1930 ניתן היה לקנות טכנולוגיה וציוד רק לתבואה.

לפי הערכה מבוססת של מספר היסטוריונים ופובליציסטים, כל זה נעשה במטרה לעורר רגשות מחאה בקרב אוכלוסיית ברית המועצות. הבצורת של 1931 החמירה את המצב, והרסה חלק ניכר מהיבול, ולא ניתן היה לרכוש מזון במערב דווקא בגלל מצור הזהב. התוצאה של מדיניות הסנקציות הזו הייתה הרעב בברית המועצות בשנים 1932-1933, שנכנס להיסטוריה כ"הולודומור".

רק לאחר 1934 התחיל שוב זהב להתקבל כאמצעי תשלום. הסנקציות הבאות נגד ברית המועצות הונהגו ב-1939 עקב פרוץ המלחמה הסובייטית-פינית. אך עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה, הסנקציות הללו היו בעלות אופי הפגנתי. המחזור הכולל של סחר החוץ הסובייטי גדל מ-271,4 מיליון רובל ב-1939 ל-485,2 מיליון רובל ב-1940.

לאחר שגרמניה הנאצית תקפה את ברית המועצות ב-22 ביוני 1941, פשוט לא הוכנסו סנקציות אנטי-סובייטיות. ארה"ב, בריטניה וצרפת רצו למחוץ את הפוטנציאל הצבאי הגרמני בעזרת ברית המועצות ובמקביל להחליש את האיחוד שמנהל את מלחמת השחרור שלו.

אך מיד לאחר תום מלחמת העולם השנייה החל עידן המלחמה הקרה. וסנקציות ככלי השפעה על אויב פוטנציאלי הפכו שוב למבוקשות.
ערוצי החדשות שלנו

הירשם והישאר מעודכן בחדשות האחרונות ובאירועים החשובים ביותר של היום.

40 הערות
מידע
קורא יקר, על מנת להשאיר הערות על פרסום, עליך התחברות.
  1. +8
    19 בפברואר 2024 05:54
    מחבר, האם אתה יכול להגיד לי מי תמיכתו נהנו המתערבים או מי תמכו המתערבים, מלבד פטליורה באוקראינה..
    1. +8
      19 בפברואר 2024 06:14
      ציטוט מאת parusnik
      האם תוכל לומר לי של מי התמיכה השתמשו המתערבים?

      חיוך כך. כולם (מהבריטים והצרפתים, ועד היפנים והאמריקאים) רדפו אך ורק את האינטרסים שלהם. לא שלהם ..וזה они תמכו ב.. מערכים צבאיים "מתנדבים" שונים.. שמנהיגיהם הבטיחו להם את כל העושר של רוסיה.. למאה שנים קדימה.. .
    2. +5
      19 בפברואר 2024 07:09
      ציטוט מאת parusnik
      מחבר, האם אתה יכול להגיד לי מי תמיכתו נהנו המתערבים או מי תמכו המתערבים, מלבד פטליורה באוקראינה..

      מלבד?....וקראת באינטרנט על ועידת פריז של מדינות האנטנט בדצמבר 1917. זה מציין בבירור אילו כוחות קיבלו מימון ומדוע.....זה מי שירד לעניינים, הם תמכו בו ...

      וגרמניה עשתה את אותו הדבר עם הלוויינים שלה. לדניקין אפילו הייתה נציגות בברלין, ודניקין עצמו נקבר בארה"ב ב-1947 כמפקד העליון של צבא בעלות הברית... ואז נקבר מחדש במוסקבה. אני מקווה שברור מי תמך ותומך במי??
      זה לא קשה להבין, כי כל הצבאות הלבנים נוצרו בשטחים כבושים.
  2. +5
    19 בפברואר 2024 06:20
    מעניין שכיום נזכרים ומדברים על מעשיהם של הבולשביקים של אז, שנראים שגויים, מפוקפקים או שגויים לחלוטין.
    אבל אין הערכה לגבי אירועי שנות ה-90.
    אם אחרי המהפכה היה "שלום מגונה", כפי שאמר לנין עצמו, אז מה אז בשנות ה-90.
    1. +4
      19 בפברואר 2024 07:28
      בשנות ה-90 הכל היה אותו דבר. ואמנת בלובז'סקיה נחתם לא הרחק מברסט.
      ועכשיו המחוז הצבאי הצפוני הוא המשך של מלחמת האזרחים באוקראינה.

      הצבא האדום גירש את הפטליורים של UPR ואת הדניקיניטים ואת הפולנים, כבש פעמיים את קייב ושחרר את קרים מידי הווראנג'ליטים. הם שכחו את ההיסטוריה, אז זה חוזר על עצמו, כמו שיעור נשכח... הם שיחקו עם תמונות הסרטים של "פטריוטים לבנים", והם קמו לתחייה... אלה הם הסירסקיים, זלוז'ניס ואחרים...
      1. +1
        19 בפברואר 2024 11:49
        ציטוט: ivan2022
        ... הם שיחקו בתמונות הסרטים של "פטריוטים לבנים", והם קמו לתחייה....אלה הם הסירסקיים, זלוז'ניס ואחרים...

        אבל בנוסף לתמונות הסרט הללו, התגלמו גם מילים משירים והומור...
        גיידר צועד קדימה!

        מי שהיה כלום יהפוך להכל!

        ...המערב המתכלה...אנחנו צריכים להירקב ככה...

        והנה זה am זה התגשם! בשיא האינטנסיביות להרגיש מראה!
  3. +4
    19 בפברואר 2024 08:18
    כתוצאה מכך, ארה"ב, בריטניה, צרפת ועוד מספר מדינות מערביות סירבו לסחור עם ברית המועצות תמורת זהב ודרשו מרוסיה לשלם עבור הציוד הנמכר בשמן, בתבואה ובעץ. מאז 1930 ניתן היה לקנות טכנולוגיה וציוד רק לתבואה.

    באופן מוזר, לא ידעתי. בסך הכל אהבתי את המאמר.
    וכך. ובכן, תודה לבולשביקים (ולאנשים על תמיכתם בבולשביקים) על שהצלתם את רוסיה בשנים הקשות הללו...
    1. 0
      19 בפברואר 2024 11:39
      בסך הכל אהבתי את המאמר.

      מעניין שתחילת הכתבה, על הסופר הקולומביאני הגדול גבריאל גרסיה מרקס, עוררה בי אסוציאציות אחרות לגמרי!
      גבריאל גרסיה מרקס, סופר, מו"ל ופוליטיקאי קולומביאני, פרס נובל 1982, פרס נוישטאדט 1972, 2012 ברוסיה נחגגה כשנתו של גרסיה מרקס. הוא זכה במסדר הכבוד, בנוסף לכך יש לו פרסים ממדינות שונות --- מקסיקו, צ'ילה, צרפת, קובה. הוא נפטר ב-17 באפריל 2014, בגיל 88. הוא נקרא נציג של ריאליזם מאגי. קראתי ספרים שונים של הסופר הזה. (אבל לא 100 שנים של בדידות!) אני עצמי לא מבין את המילים "ריאליזם קסום", אבל הגרוטסקי, הצטברות של כמה חוסר עקביות מפחיד באירועים, ההגזמה הזכירה לי פעמים רבות אירועים מההיסטוריה הרוסית.
    2. +1
      19 בפברואר 2024 12:42
      על פי האוסף הסטטיסטי "סחר חוץ של ברית המועצות במשך 20 שנה 1918-1937". בשנת 1930, היקף יצוא התבואה הסתכם ב-4765 אלף טון. בסכום של 882404 רובל; עץ – 7422 אלף טון. בסכום של 743461 רובל; פרוות - 3155 טון בשווי 336559 רובל; מוצרי נפט – 4712 אלף טון. בסכום של 687888 רובל. אלו היו פריטי היצוא העיקריים, והיתה גם אספקה ​​של עפרות, פחם וחומרים אחרים.

      לשנת 1932 תבואה מיוצאת - 1730 אלף טון, עץ - 5689 אלף טון, פרוות - 3107 טון, מוצרי נפט - 469781 אלף טון, פחם - 920 אלף טון, עפרות מנגן - 416 אלף טון, עפרות ברזל - 342 אלף טון פשתן, 82,5 אלף טון פשתן, .

      מ-1931 עד 1934, יותר מ-260 טון זהב יוצאו מברית המועצות.
    3. AAK
      -2
      19 בפברואר 2024 21:59
      הייתי אומר אחרת - "תודה" לבולשביקים על שהבאתם את האימפריה הרוסית ל"שנים הקשות" ויצרו את ברית המועצות בתנאים כאלה שבהם כל מיני לאומים טפילו בתחילה את ה-RSFSR ואת ה-BSSR (ה-SSR האוקראינית, ב תנאי יתרת הסובסידיות/רווחים העצמיים יצאו ל-0 בקירוב), ולאחר מכן, לאחר שהוציאו את המפעלים שנבנו מכסף רוסי מהמערכת הכלכלית של האיחוד, הם גם דופקים את רוסיה בזמן הקריסה וממשיכים לחרבן עכשיו ...
      1. +4
        19 בפברואר 2024 22:16
        הייתי אומר את זה אחרת

        כולם חזקים בדיעבד... קח את זה, תעשה את זה יותר טוב... תנסה את זה.
  4. +7
    19 בפברואר 2024 08:33
    התחרות בין שתי המערכות יצרה יותר מסתם המלחמה הקרה. בתחרות הזו אנשים רגילים רכשו ערבויות חברתיות. זה לא יכול לקרות כאשר כל המדינות בעולם קיימות עם אותה מערכת חברתית. רק הפכים יכולים לבנות הרמוניה עולמית. אריסטו כתב על זה. אבל איכשהו שכחנו את זה.
    1. +6
      19 בפברואר 2024 10:01
      נראה שהגל כתב על האחדות והמאבק של הפכים, אבל אריסטו כתב ב"פוליטיקה" שלו שיש להפריד את אמנות משק הבית מאמנות ההעשרה האישית.אבל בעולם המודרני להיפך הכל בנוי על זה.....אצלנו למי שעשיר יש כוח ומי שלא הוא קבצן....מרקס ואריסטו לא היו אוליגרכים.... כמו טיפשים, לא מבינים מה כל אדם מבין... . .
  5. +8
    19 בפברואר 2024 08:43
    אז ההיסטוריה של הבדידות של רוסיה בהתמודדותה עם המערב חוזרת לפחות חמש מאות שנים אחורה. אפילו לא רק בדידות, אלא העימות בין הציביליזציות שלנו למערב.
    האם זו דוגמה לחשיבה כפולה אורווליאנית? או קורבן אחר של בחינת המדינה המאוחדת? פיטר 1 התנגד במיוחד.
    ואירופה, שהוכתה על ידי איבן האיום ופיטר הגדול, סובורוב, ואחר כך תחת נפוליאון, יצאה בכעס וחיכתה לרגע שבו היא תוכל לנשוך אותנו בכאב רב יותר.
    האם זו הסיבה שאיוון האיום שכר את הדנים, בראשות רוד, כצי שלו? פיטר נסע לאירופה ללמוד מלאכה ולחם בברית עם דנמרק, פולין (סקסוניה) ופרוסיה נגד השבדים?! וסוברוב עם האוסטרים (הנסיך מקובורג) נגד הטורקים?! איזה שטויות, סליחה.
    1. +1
      19 בפברואר 2024 09:27
      ציטוט: שטירבורן
      האם זו הסיבה שאיוון האיום שכר את הדנים, בראשות רוד, כצי שלו? פיטר נסע לאירופה ללמוד מלאכה ולחם בברית עם דנמרק, פולין (סקסוניה) ופרוסיה נגד השבדים?! וסוברוב עם האוסטרים (הנסיך מקובורג) נגד הטורקים?! איזה שטויות, סליחה.

      רבים שכחו שרוסיה היא מדינה אירופאית עם תרבות אירופית, היסטוריה, אמונה ועתיד. ולרוסיה יש עתיד, לא משנה איך מתרחשת הפנייה האירופית למזרח. הפנייה למזרח מתרחשת במסחר... אבל לא בנפש.
    2. +1
      19 בפברואר 2024 16:20
      ציטוט: שטירבורן
      האם זו דוגמה לחשיבה כפולה אורווליאנית? או קורבן אחר של בחינת המדינה המאוחדת?

      היא אומנית. היא רואה את זה כך לבקש
      ובכלל: "אל תירה בפסנתרן" לצחוק
  6. +12
    19 בפברואר 2024 09:33
    במשך מאות שנים הייתה אמא ​​רוסיה מוקפת באויבים שניסו ללא הרף ללכוד ולשדוד אותה, וזו הסיבה שהיא רק הפכה לבריאה יותר והתשוקה הלכה וגברה - ככל הנראה, היא בנתה את ההגנה שלה בצורה נכונה.

    איוון האיום נלחם עם המערב, אפילו בלי לחשוד בכך, מכיוון שאסטרחאן וקאזאן נמצאים במזרח. אורוול צודק בחלקו - המזרח הוא המערב, והמערב הוא המזרח. אנחנו לא מקבלים את קיפלינג.

    פיטר הגדול פתח צוהר לאירופה, הציג שמלות אירופאיות, גילח זקנים ובאופן כללי ניסה להפוך את רוסיה למעצמה אירופאית, כנראה רק להגנה מפני אירופה זו בדיוק.

    במאות ה-18 וה-19 החברה הגבוהה דיברה צרפתית - כנראה כדי להטעות את האויב.

    הבולשביקים לקחו תורות אירופיות מתקדמות וניסו להשתמש בה כדי לבנות את ארצם, גם ככל הנראה להסוואה, למעשה זה היה מהלך ערמומי במאבק נגד המערב.

    רק בשנות ה-90 של המאה הקודמת, האויבים הדפו אותנו עם רשויות אנטי-עם (כל הרשויות לפני ואחרי זה היו כמובן של אנשים), שהטעו את העם - אומרים שאנחנו חלק מציוויליזציה משותפת .

    אבל עכשיו הכל תוקן, עינינו נפקחו לרווחה, סוף סוף הבנו שהגיע הזמן לסגור את השערים והאויב לא ייכנס למבצר שלנו, הנצור מאות רבות של שנים.

    עכשיו בואו נחיה!
    1. +5
      19 בפברואר 2024 09:46
      ציטוט: ש.ז.
      אבל עכשיו הכל תוקן, עינינו נפקחו לרווחה, סוף סוף הבנו שהגיע הזמן לסגור את השערים והאויב לא ייכנס למבצר שלנו, הנצור מאות רבות של שנים.
      כל החן הזה מתואר ברומן של סורוקין "יום האופריצ'ניק". כאן גוררים אותנו הלוחמים נגד המערב ואוהבי כל מיני קשרים.
      1. -1
        19 בפברואר 2024 12:36
        למה רומנים? יש דוגמה חיה - DPRK.
        1. +2
          19 בפברואר 2024 13:35
          ציטוט: קמון
          למה רומנים? יש דוגמה חיה - DPRK.
          סורוקין מתאר את הטעם הלאומי - עם חומה במערב וכלכלה לפי העיקרון, אנחנו נותנים לסין משאבים, הוא נותן לנו סחורה. כל השאר הוא הקשר שלנו, בצורה של פייסנות, אורתודוקסיה וכו'. אבל ב-2006 זה פורסם
  7. +4
    19 בפברואר 2024 10:42
    עוד ניסיון מגושם למשוך את ינשוף התעמולה לגלובוס ההיסטוריה. וכשהמחברת מנסה לצרף את רוריק ל"עימות הציביליזציות", מתברר שיש לה את המושג הרחוק ביותר של ההיסטוריה, אבל בבירור שואפת "לתנודות יחד עם הקו המפלגתי".
    1. +2
      19 בפברואר 2024 16:25
      ציטוט של Decembrist
      וכאשר המחבר מנסה לצרף את רוריק ל"עימות הציביליזציות"

      אבל האם הוא לא יהיה טטארי-מונגולי? לצחוק
  8. +2
    19 בפברואר 2024 11:21
    יש לנו לא פחות מנבאים של היסטוריה ו"עתיד הגדול" מאשר ביהודה של ימי המקרא, הנביא יושב על הנביא... הכל בסדר כאן... אבל העבר באמת לא צפוי.
  9. +5
    19 בפברואר 2024 12:16
    א קוזירבה! מאילו חיילים סובייטים ניסה UPR להגן על עצמו בדצמבר 1917 על ידי סיום הסכם עם גרמניה? האם למדינסקי קרה סיפור? לא רציתי יותר לקרוא את האופוס בתשלום.
  10. 0
    19 בפברואר 2024 12:19
    יחד עם זאת, ה-NEP החל להצטמצם ב-1928, ולא ב-1925. אז לא בגלל זה אומצו "סנקציות הזהב". אבל פשוט כי באמת רציתי לחרבן. אגב, מנקודת מבט היסטורית, פשוט מדהים איך הכל קרה ב-1929: הקריסה בארצות הברית, ביטול ה-NEP בברית המועצות ותחילתה של תוכנית החומש הראשונה בדגש על תיעוש. עם עדיפות של חברות אמריקאיות.
    אפילו עור אווז...
  11. +7
    19 בפברואר 2024 12:45
    הם אוהבים לבעוט בברית המועצות, רק עכשיו באירקוטסק נערכה עצרת לכבוד זכרו של קולצ'אק, וכדי להעלות את "רוח הלחימה" הם זוכרים את ההצלחות של ברית המועצות... המחבר, לעיון , RSFSR, ומאוחר יותר ברית המועצות, היו תחת מצור דיפלומטי, מדינות רבות הם פשוט לא ראו את זה על המפה.
    1. +3
      19 בפברואר 2024 13:38
      אז קולצ'ק הוא עבריין, אף אחד לא שיקם אותו, והפגישה כנראה אושרה על ידי הרשויות.
      1. +1
        19 בפברואר 2024 16:05
        והפגישה כנראה אושרה על ידי הרשויות.
        לא נראתה משטרה...
  12. +3
    19 בפברואר 2024 14:53
    הפסיקו "לשחק" בשומר הלבן ה"אצילי". כל הסיסמאות שלהם עוסקות ב"רוסיה המאוחדת והבלתי ניתנת לחלוקה". זה בשביל אידיוטים גמורים. המציאות היא שרק הבולשביקים (עם כל היתרונות והחסרונות של פעילותם) הצילו את רוסיה. והם יצרו מעצמת על, ברית המועצות הגדולה. העובדה שחבורת "מבריקים" גמורים מתנוונות ובוגדים הרסו אותה, לקול תשואות קהל בוחרים מדומם, היא כבר סיפור אחר. זה ש"שוקע" למען המלוכה, המשמר הלבן וכו'. - זו אופי מושחת או אויב.
    1. +2
      19 בפברואר 2024 16:07
      זה ש"שוקע" למען המלוכה, המשמר הלבן וכו'. - זו אופי מושחת או אויב.
      אלה ש"טובעים" מחשיבים את עצמם כפטריוטים..
      1. +7
        19 בפברואר 2024 17:01
        תשפוט לפי מעשיהם. תחת המלוכה, חלק מהאנשים יהפכו לרוזנים, נסיכים, אצילים וכו'. (אבל התפקידים האלה כבר כמעט מאוישים). אחרים הם האוכלוסייה חסרת הזכויות משלמת מס (שהיא כ-85% מהאוכלוסייה). מי ששייך לקבוצה הראשונה הם חבורה של מנוונים ובוגדים "מבריקים" גמורים. ואותם תומכי המלוכה המשתייכים לקבוצה השנייה הם מקורים חלולים. שמאמינים במלך החביב ביותר, בדומה לצאר ברנדי מהאגדות. אבל זה לא יהיה ככה. תחת המונרך חייבים להיות רוזנים, נסיכים, אצילים רמי דרג ובהמשך הרשימה. צריך להאכיל אותם טוב מאוד. ומי יאכיל אותם? אוכלוסיה חייבת במס.
      2. 0
        19 בפברואר 2024 18:58
        גבריאל גרסיה מרקס מתאר היטב כיצד שליט חדש צריך ליצור את האליטה שלו
  13. BAI
    +3
    19 בפברואר 2024 16:15
    4 חיילים אוסטרלים מוצבים בארכנגלסק ובמורמנסק. קנדה שלחה גם 500 מתותחנים שלה וכארבעת אלפים חיילים לסיביר. אפילו הודו הציבה את גדודי המשלחת שלה בטרנס-קווקזיה.
    כל אלה הם חיילים אנגלים
  14. -1
    19 בפברואר 2024 16:54
    בדרום, שטחה של רוסיה בתקופת הצרות היה עד אסטרחאן, ללא צפון הקווקז, במזרח הגיע לאוב.
  15. +3
    19 בפברואר 2024 17:24
    כותרת המאמר אינה תואמת את תוכנו.
    יותר נכון לדבר על כוח המשיכה מהמערב שפעל על אזרחי ברית המועצות קודם לכן, ופועל כעת על הרוסים.
    יש על מה לדבר, זה תמיד יהיה אקטואלי ורלוונטי.
    רמת חיים גבוהה יותר, אפשרות לרכוש יותר סחורה עם משכורת.
    עדיין לא קל להתחרות כאן משילוב של סיבות.
    איכות חיים גבוהה יותר מורכבת ורבת פנים כאן. אבל כאן אתה יכול להתחרות.
    אבל כאן לא נראה הרצון להתחרות ולהשתפר.
    לדוגמה, הכבישים שלנו פשוט לא נוחים ומסוכנים בצורה שטנית. ואם לשפוט על פי עירנו האזורית, בתחום סלילת הכבישים מתקיים העיקרון של "צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה".
    דוגמה נוספת, הם יצרו את הפורטל "שירותי ממשלה", ובתגובה הם הורשו להתקשר 5-6 פעמים ביום עם פרסום ממפעילי סלולר, רופאי שיניים, בנקים ומי יודע מי. גם על העיקרון של "צעד אחד קדימה ושני אחורה".
    הלוואי ויכולתי לגלות מי כל כך כישף אותנו, ובעיקר את המנהיגים שלנו, שהפעילויות הפשוטות ביותר שיכולות לשפר משמעותית את איכות החיים אסורות ואינן מיושמות בשום פנים ואופן.
  16. +2
    19 בפברואר 2024 18:09
    50 אלף טון של בקר,
    לצחוק
  17. +2
    19 בפברואר 2024 21:03
    לדעתי, זה קצת ישר ורגשי. בתקופתו של רוריק, איגודי השבטים המערביים הסלאבים לא היו אויבים של הסלאבים המזרחיים, חלקם אפילו, אולי, קשורים. עם הזמן, עם הופעת הקתוליות והגרמניזציה, השתנו היחסים.
    בתקופת חבר העמים הפולני-ליטאי, נסיכי נסיכות מוסקבה עדיין זכרו את קרבת משפחתם עם נסיכי הנסיכות הליטאית ומחוז רוסיה בתוך פולין.
    עם פיטר 1, החלו מגעים הדוקים עם הצבא של מדינות אירופה. גרמנים רבים ושונים, מפרוסים ועד סקוטים, שירתו נאמנה בצבא הרוסי. הם כתבו את שמותיהם בהיסטוריה של רוסיה.
    כוחות רוסים ואירופים נלחמו כתף אל כתף נגד בונפרטה. אז היו רגעים שונים בהיסטוריה של היחסים בין רוסיה לאירופה.
    ולגבי "יצוא המהפכה" לפולין: פולין הייתה חלק מהרפובליקה של אינגושטיה לא פחות מאזור טמבוב. יתר על כן, אחד המהפכניים ביותר. אבל התנועה המהפכנית בפולין ובפינלנד (והמדינות הבלטיות) דוכאה באכזריות על ידי הגנרלים הצארים - המשמרות הלבנים פילסודסקי ומנהיים, בסיוע פעיל של כוחות הכיבוש; מהפכנים רבים משם לקחו חלק פעיל בהגנה על המהפכה במרכז רוסיה. לכן, לדעתי, לא נכון לדבר על "יצוא מהפכה" לפולין.
  18. +1
    19 בפברואר 2024 21:27
    אני אצביע עבור שובלוב, עבור הארמון שלו, עבור הכלבים שלו, כדי שהוד מעלתו שובאלוב תטוס ותעביר את כלביו לחיסונים על חשבוני. אין דבר חשוב יותר מכלב שובלוב. הכל ובאופן אחיד, כולם ביחד, כל החברה ביחד נניח - הסירו, ארורים מערביים, סנקציות משובאלוב שלנו, משרת נאמן של רוסיה, החזירו חיסונים לכלבים שלו. אנחנו ניתן הכל בשביל הכלבים שלו, אנחנו עובדים בשביל זה, כדי להאכיל את הכלב שלו, לשלם על מטוסים וחיסונים. ושלא תעז לאכזב את האדון, אנחנו עבדים, והוא האדון. זו הסיבה שברית המועצות הושמדה, זו הסיבה שהם עשו הכל
  19. -1
    22 בפברואר 2024 04:15
    ... אז ההיסטוריה של בדידותה של רוסיה בהתמודדותה עם המערב חוזרת לפחות חמש מאות שנה אחורה. אפילו לא רק בדידות, אלא העימות בין הציביליזציות שלנו למערב.
    ...
    זו לא היסטוריה, זה גודל פיזי של הרב-כיווניות של בית הגידול שכופה את מסכת המידע שלו על יושבי האדמות האלה מדור לדור והתרבויות האלה לא ניתנות לגישור, אפילו אבן שם יודעת שהיא אבן בצד הזה. וחיה עם המחשבה הזו עד שהיא נשחקת לאבק, אבל גם היא זוכרת הכל.
  20. 0
    25 בפברואר 2024 07:02
    הבולשביקים הצילו את רוסיה!

"מגזר נכון" (אסור ברוסיה), "צבא המורדים האוקראיני" (UPA) (אסור ברוסיה), דאעש (אסור ברוסיה), "ג'בהת פתח א-שאם" לשעבר "ג'בהת א-נוסרה" (אסור ברוסיה) , טליבאן (אסור ברוסיה), אל-קאעידה (אסור ברוסיה), הקרן נגד שחיתות (אסורה ברוסיה), מטה נבלני (אסור ברוסיה), פייסבוק (אסור ברוסיה), אינסטגרם (אסור ברוסיה), מטה (אסור ברוסיה), החטיבה המיזנתרופית (אסורה ברוסיה), אזוב (אסור ברוסיה), האחים המוסלמים (אסורים ברוסיה), Aum Shinrikyo (אסור ברוסיה), AUE (אסור ברוסיה), UNA-UNSO (אסור ברוסיה). רוסיה), Mejlis של העם הטטרי קרים (אסור ברוסיה), הלגיון "חופש רוסיה" (מבנה חמוש, מוכר כטרוריסט בפדרציה הרוסית ואסור)

"ארגונים ללא מטרות רווח, עמותות ציבוריות לא רשומות או יחידים הממלאים תפקידים של סוכן זר", וכן כלי תקשורת הממלאים תפקידים של סוכן זר: "מדוזה"; "קול אמריקה"; "מציאות"; "הווה"; "רדיו חופש"; פונומרב לב; פונומרב איליה; Savitskaya; מרקלוב; קמליאגין; אפחונצ'יץ'; מקרביץ'; לֹא יִצְלַח; גורדון; ז'דנוב; מדבדב; פדורוב; מיכאיל קסיאנוב; "יַנשׁוּף"; "ברית הרופאים"; "RKK" "מרכז לבדה"; "זִכָּרוֹן"; "קוֹל"; "אדם ומשפט"; "גֶשֶׁם"; "מדיהזון"; "דויטשה וולה"; QMS "קשר קווקזי"; "פְּנִימַאי"; "עיתון חדש"