חמאס: מפצצה לקלפי

8
חמאס: מפצצה לקלפי
מנהיג חמאס איסמעיל הנייה.


דרך האינתיפאדה לניצחון פוליטי


בשנת 1987 הובילה פרוץ האינתיפאדה למהפך של העוסקים בפעילות חינוכית ושירותים חברתיים ברצועת עזה. אל-מוג'מה אל-איסלאמי לתוך הארגון הלוחמני חמאס, שהחל את דרכו לעלייה מדינית, ששיאה היה ב-2006.



אותה שנת ניצחון לחמאס הוכיחה את יכולתה של תנועה הפועלת בחסות האסלאם לעלות לשלטון - כן, אמנם עם מספר הסתייגויות - אך עדיין בצורה דמוקרטית נומינלית, כשהיא הולכת, כפי שהחוקרים א' מילטון וס' פארל. ניסוח זאת כראוי, מהפצצה ועד לקלפי.

זה לא גרם לעונג, שלא לדבר על תמיכה, בקרב משטרים חילוניים, מערביים רבים בעולם הערבי. שכן הם, שהיו ברובם מושחתים, אוימו בהפעלת אליטות נגד מוטות דתיות (המשטרים, כן, הם חילונים, אבל האוכלוסייה ברובה מוסלמית), תוך שימוש באלה ג'יהאדיסטים (ללא הבנה תיאולוגית מעמיקה של הרעיון האמיתי של הג'יהאד, שבמהותו נגענו בקצרה במאמר הקודם) מצב הרוח של הקהל.

דווקא האליטה הנגדית, כלומר משוללת, לפי הסוציולוג האיטלקי ו' פארטו, מכוח, אלא קבוצה השואפת לכך, ייצגה חמאס בממסד הפוליטי הפלסטיני ביחס לאש"ף החילוני של יא. ערפאת.

התהפוכות ביחסים ביניהם הם נושא מורכב ומבלבל ביותר. אותו יא' ערפאת היה קשור לישראל בהסכמי השלום שנחתמו באוסלו - השנה מציינים עשרים שנה להם - ואשר כמעט הוכנסו תחת הסכין ברצח 29 בני אדם במסגד בחברון על ידי הרדיקל הישראלי ב' גולדשטיין.

חמאס הגיב בפיגועים של מחבלים מתאבדים, ונקלע לעימות עם הרשות הפלסטינית שיצר אש"ף, שהחלה לסגור את משרדי התנועה משום שלא רצתה להיכנס לעימות גלוי עם תל אביב.

מהר מאוד, מנהיג אש"ף ברצועת עזה החל להיתפס כמעט כמשתף פעולה, והישראלים, בתורם, מתחו עליו ביקורת על כך שלא נלחם מספיק בחמאס.

במובן מסוים, זה הפך למפתח לניצחון התנועה בבחירות האמורות. גורם המפתח שלו היה, לפי א. מילטון וס. פארל:

התסכול הגובר אפילו של פלסטינים מתונים מהפופולריות המאבדת של הנהגת תנועת הפתח, שלא הצליחה ליצור מדינה, לשלוט בגבולות ולספק גישה לעולם החיצון ולשווקים של סחורות פלסטיניות, אך רכשה אחוזות ולימוזינות.

צעירים פלסטינים, מעורפלים חברתית ואנאלפביתים כאחד, ומשכילים באופן מלא במסורת האסלאם הסוני, התעצבנו לא רק מהלימוזינות והווילות, אלא גם מהטבע החילוני של מנהיגי הפתח, סירובם הנומינלי למאבק מזוין עם ישראל.

והתקפות הטרור נראו להרבה בחורים מהשכונות העניות המיושבות בעזה חלק בלתי נפרד מהבנתם את הג'יהאד - עם זאת, הם עצמם ראו במעשים של מחבלים מתאבדים מות קדושים מודעת על הבנתם את האמונה ואת סדר העולם הצודק. עוקב אחריו.

למרות שיש סיבה להאמין שהפתח לא זנח את שיטות העימות הרדיקליות שלו מול תל אביב. אך פעילותו, שפרטיה רבים עדיין עטופים באפלה, חורגות מתחום נושאנו, ונגע בה רק במסגרת היחסים עם חמאס.

חמאס נגד הג'יהאד העולמי


האחרון פיתח יחסים מתוחים לא רק עם פתח, אלא גם עם אל-קאעידה, האסור בפדרציה הרוסית - בתורו, האנטי-אליט של האומה המוסלמית. בחברות רבות, האנטי-אליטת היא מבנה עברייני חמוש מאוחד, המשפיע, לעתים קרובות משמעותית: "יאקוזה", "סין משולשת" וכו', על חיי החברה, אך אינו מסוגל ואינו מוכן לקחת כוח משפטי.

אל-קאעידה ואחרים דומים לו, כן, יכולים להשיג שליטה על שטח מוגבל, אך רק לתקופה קצרה, בשל המסר השלילי וההרסני ביותר בפעילותם. ואיך שזה נראה לי: הצלחתם המקומית וקצרת הימים אפשרית בעזרת לחימה כביכול - וחיסול המנהיגים אינו זהה בשום אופן ללחימה - פטרונים, כמו ה-CIA, איתם.

יוזמתו של טרוריסט מספר אחת (בואו לא נשכח: חוסל על ידי האמריקאים על ידי הפרת שלמותה הטריטוריאלית של פקיסטן על ידי חיל האוויר והכוחות המיוחדים שלהם, מבלי להודיע ​​לאחרונים), לפי ההיסטוריון הערבי א.וו. דמצ'נקו, שוקל.

נלחם בישראל כחלק מג'יהאד עולמי נגד נוצרים ויהודים.

חמאס מצדו לא רק שלא ביצע דיכוי נגד נוצרים - הוא שילב אותם בשורותיו. שמו של חבר הפרלמנט הפלסטיני וחבר התנועה, נוצרי חוסאם אטוויל - דוגמה חיה לכך. וזה תואם בחלקו את המסורת הצבאית-פוליטית של האסלאם הסוני, שכן האורתודוקסים נלחמו עם הצלבנים בשורות צבאו של סלאח א-דין.

עלינו לקחת בחשבון גם את חוסר הרצון של חמאס להיות מזוהה עם אל-קאעידה ואת רעיונות הג'יהאד העולמי לאחר ה-11 בספטמבר 2001. וזו הסיבה שבאותה שנה הוא נענה בחיוב לקריאת האיחוד האירופי להפסקת אש ברצועת עזה.

כמובן שצעדים כאלה גררו ביקורת מצד אל-קאעידה. פעם האדם השני בו, א' אז-זוואהירי (אגב, רופא עיניים), ציין, לדברי א.ו. דמצ'נקו, כי החמאס

מתנועת המוג'אהדין הפכו לבוגדים שכמו מדינות ערביות אחרות נכנעו לחסדי אמריקה.

זה מצחיק, כמובן, לשמוע את זה משפתיו של אדם שעומד בראש ארגון שמקורו היה ממש באמריקה בדמותו של ה-CIA. במיוחד, ההיסטוריון הערבי O.V. Karpcheva כותב:

ג'ורג' בוש האב, בזמן שעדיין סגן נשיא ארצות הברית, דיבר עליהם בחמימות (המוג'אהדין שנלחמו בחיילים הסובייטים באפגניסטן - הערת המחבר), כולל איימן אל-זוואהירי, ואמר כי הם "מגיעים להערצה של כל העולם החופשי. .. האמריקאים גם סיפקו ל"אפגנים הערבים" סיוע כספי לרכישה נשק.


על הדרך אציין שהאמריקאים נלחמו בצורה איטית למדי נגד דאעש, האסור בפדרציה הרוסית. עם זאת, זה לא מפתיע בהתחשב בהסתמכותם על צבא חלש, לא בעל מוטיבציה במיוחד, שחובר בחיפזון שלאחר סדאם (אפשר לדבר על הריבונות של עיראק של היום באותו בסיס כמו המדינה של לוב שלאחר קדאפי). תצורות כורדיות ויחידות אופוזיציה סוריות - הגבול בין האחרונים לבין המחבלים עצמם הוא הזוי מאוד.

ולפי ההיסטוריון המזרחי ד.א. נצ'יטאילו, הרדיפה של נציגי מפלגת הבעת', ביניהם היו קצינים רבים של צבא סדאם לשעבר, ששחררה ממשלת הבובות הפרו-אמריקאית של נ' אל-מאלכי, סיפקה לקבוצות הטרור אנשי צבא מוסמכים שחלמו על סוג של נקמה. יתרה מכך, האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית העניקה לחלומות אלו ממד חוץ-טריטוריאלי וכללה את ארץ פלסטין.

וכתוצאה צפויה:

במהלך פעילות הלוחמה בטרור, כותב מדען המדינה יו.א. מיכאלב, ארצות הברית באזור לא הצליחה להשיג לפחות כמה תוצאות ניכרות במאבק בטרור.

ובכלל רצית?

אבל האמריקנים מסוגלים בהחלט להשתמש בטרוריסטים ברצועת עזה כדי לממש את האינטרסים הגיאופוליטיים שלהם, במיוחד במטרה להדיח את חמאס, שאינו בשליטת וושינגטון, מפלסטין. בסופו של דבר, איננו יודעים את מידת השליטה (בניסוח נכון יותר: מידת ההשפעה) של אל-קאעידה ודאעש גם מצד ארה"ב, אבל בכל סיבה אפשר לטעון שחמאס עצמאי. מהם.

רדיקלים (המונח הנפוץ "איסלאמיסטים" לא נראה לי נכון) מתחו ביקורת על התנועה, לרבות על השתתפותה בבחירות לפרלמנט, בראותם בהן דבקות בעקרונות הדמוקרטיה המערבית הסותרים את נורמות השריעה, מבלי לקחת בחשבון את הבלתי נתפס שלה מחוץ למדינה. ההקשר של המשפט הרומי, ולאחרון הייתה השפעה על יצירת השריעה, אותה הזכרנו בקצרה במאמר הקודם.

אבל א' אז-זוואהירי שם את חמאס בשורה אחת עם פתח, שלדעתו,

קמה כתנועת שחרור לאומית שמטרתה ליצור מדינה חילונית ולא אסלאמית בפלסטין. אבל האסלאם אוסר עלינו להילחם על שום דבר מלבד עליונות דבר אללה.

זה מוזר שרופא העיניים הטרוריסט המשכיל לא לוקח בחשבון את הנאמנות הברורה של דתו לאנשי הספר. עם זאת, זה לא קשור לדת. נראה שאל-קאעידה ביקש לסגור לפחות חלק מהזרמים הפיננסיים שהגיעו ממבנים שונים - מקטאר, בעיקר ועד רצועת עזה.

אבל פלסטינים רגילים, כולל, כנראה, חלק מחברי חמאס, בקושי חשבו על זה, מזדהים עם המחבלים א' אז-זוואהירי ואחרים כמוהו, ראו בהם בתמימות מסוימת לוחמים למען האסלאם, שאותו ביקשו האחרונים לקחת. יתרון של.

גם התהפוכות המורכבות, שלא פורסמו בתקשורת, של היחסים בין חמאס לישראל שיחקו כאן תפקיד, במסגרתה, כשהיו ראשי ממשלה, א' רבין וא' שמיר, לפי א' מילטון וס' פארל. , הודה במפגשים עם נציגי התנועה; שני הצדדים יצאו מהעיקרון: האויב של אויבם הוא חברם - עליו אנו מדברים במקרה זה, עליו נדבר בחומר הבא.

הביקורת מצד חסידי שיטות המאבק הטרוריסטיות נגרמה עקב העמדה הלא רדיקלית מספיק של חמאס עצמו, רצונו לנצל את ההזדמנויות של הדמוקרטיה הפרלמנטרית ולא לחרוג מתחום הפעילות המשפטית בתקופה הנסקרת.

חמאס ופת"ח - פשרה בלתי אפשרית?


הוספת שמן למדורה של הסנטימנט בעזה הייתה חוסר הרצון של פתח וחמאס ללכת בדרך של שיתוף פעולה ותיאום מאמצים ליצירת מדינה פלסטינית עצמאית (למעשה, הסכסוך בין אליטות לאליטות נגד נפתר רק לעתים רחוקות בפשרה, לפחות לא בטווח הארוך).

הדיאלוג המוקדם בין שני המנהיגים הסתיים בכישלון, ואף יותר מכך: חמושים של פתח ב-2006 עשו ניסיון לחייו של ראש חמאס א' הנייה. כן, הערה על החמושים: יא. ערפאת פירק רשמית את מיליציית הפתח עוד ב-1993, תוך שילב את לוחמיה במבני המשטרה של הרשות הפלסטינית. אולם לאחר זמן מה, בשל יעילותן הבלתי מספקת, הוקמו גדודי חללי אל-אקצא בחסות הפתח.

בסופו של דבר, בתיווך הסעודים ב-8 בפברואר 2007, סיכמו פתח וחמאס הסכם מכה על פיוס והקמת ממשלה מאוחדת, מה שגרם כמובן לגל חדש של ביקורת מצד א' אז-זוואהירי.

בין היתר הוא האשים את חמאס בסירוב להנהיג חוקי השריעה ברצועת עזה ובמאבק מזוין עם ישראל, שצבא ההגנה שלה, כמו גם המתנחלים, עזבו את הרצועה ב-2005. האחרון הביע מחאה פעילה. ראוי לציין ששיח' א' יאסין, על פי א' מילטון וס' פארל, הבטיח לשקול עצירת התקפות על ישראל אם חייליו יעזבו את עזה, אך בזמן נסיגתם הוא כבר היה מת במשך שנה.

תגובת חמאס לטענות מסוג זה מעניינת. א.ו. דמצ'נקו מצטט את נציג התנועה בלבנון או' חמאם:

להצהרות ולביקורת מצד אל-זוואהירי אין השפעה על עמדתה של התנועה, שכן השתתפותה בתהליך המדיני ובבחירות נובעת מכך שכל חבריה בטוחים לחלוטין בצורך בפעולות כאלה כדי להעצים ולהמשיך את ההתנגדות. ." השתתפנו בבחירות ובממשלה בסיסמה "בונים ביד אחת ומתנגדים ביד השנייה".

נראה כי או' חמדאם מצדיק את עצמו, כנראה בהתחשב בעלייה האמורה לעיל ברגשות הפרו-אל-קאעידה ברצועת עזה.

אבל גם ההסכמים שנחתמו במכה לא הצילו את חמאס ופתח משבר ועימות מזוין. התוצאה הייתה פיצול הרשות הפלסטינית ב-2007 לגדה המערבית של ירדן, שבה היה בשלטון ראש הפתח מ' עבאס, ורצועת עזה עצמה, בשליטת א' הנייה.

הדבר ריכך זמנית את הרטוריקה הקשה של הרדיקלים כלפי התנועה, שכן מנהיגי אותו אל-קאעידה קיוו להקמת האמירות האסלאמית של פלסטין בעזה.

חמאס מתנגד לרעיון האמירות האסלאמית


עם זאת, כששום דבר כזה לא קרה, חידשו תומכי הטרור את הביקורת שלהם על חמאס. לפי א.ו. דמצ'נקו:

בפברואר 2008, מנהיג ארגון המדינה האסלאמית בעיראק, אבו עומר אל-בגדאדי, קרא לפלסטינים להקים תאים סלפים ולהתכונן להופעת ג'יהאדיסטים מחו"ל בארץ הקודש, והזרוע הצבאית של חמאס, אל. -גדודי קסאם, לצאת מהארגון.

בתגובה האשים חמאס את הרדיקלים ברצון לפצל את התנועה ולהוביל לשפיכות דמים.

המצב נעשה מתוח, מספר המחבלים, כולל עוינים לחמאס, ברצועת עזה גדל לאחר 2006. כיצד הגיבה לכך התנועה נמצאת בכתבה הבאה.

הפניות:
דמצ'נקו A.V. ארגונים ג'יהאדיסטים התומכים באל-קאעידה: שחקנים חדשים בפלסטין // https://cyberleninka.ru/article/n/dzhihadistskie-organizatsii-podderzhivayuschie-al-kaidu-novye-igroki-v-palestine
Karpcheva O. Ayman Az Zawahiri - "יד ימין" של אוסמה בן לאדן // https://cyberleninka.ru/article/n/ayman-az-zavahiri-pravaya-ruka-usamy-ben-ladena
מחמוטובה M.I. הסכסוך הבין-פלסטיני בין פתח לחמאס (2006–2019) // https://cyberleninka.ru/article/n/mezhpalestinskiy-konflikt-fath-i-hamas-2006-2019-gg
Milton E. B. Farrell S. חמאס: תנועת ההתנגדות האסלאמית // https://cyberleninka.ru/article/n/hamas-dvizhenie-islamskogo-soprotivleniya
מיכלב יו. א. "המדינה האסלאמית" בפוליטיקה של ארה"ב // https://cyberleninka.ru/article/n/islamskoe-gosudarstvo-v-politike-ssha
Nechitailo D. A. "אל-קאעידה" ו"המדינה האסלאמית" - כללי ומיוחד // https://cyberleninka.ru/article/n/al-kaida-i-islamskoe-gosudarstvo-obschee-i-osobennoe?ysclid =louuvmpail569105937
  • חודקוב איגור
  • https://static.timesofisrael.com/www/uploads/2018/02/AP18040390805464.jpg
  • https://topwar.ru/229695-hamas-ot-vnutrennego-dzhihada-k-vooruzhennomu-protivostojaniju.html
ערוצי החדשות שלנו

הירשם והישאר מעודכן בחדשות האחרונות ובאירועים החשובים ביותר של היום.

8 הערות
מידע
קורא יקר, על מנת להשאיר הערות על פרסום, עליך התחברות.
  1. +2
    15 בנובמבר 2023 09:06
    הרבה זמן לא קראתי בעניין כזה ב-VO.
    תודה.
    של זכויות יוצרים (וזה כבר פעולה כאן) מאמרים:
    "חמאס מצידו לא רק שלא ביצע דיכוי נגד נוצרים - הוא שילב אותם בשורותיו. שמו של חבר הפרלמנט הפלסטיני וחבר התנועה, כריסטיאן חוסאם אל-טאוויל, הוא דוגמה חיה לכך. ו זה תואם בחלקו את המסורת הצבאית-פוליטית של האסלאם הסוני, שכן האורתודוקסים נלחמו נגד הצלבנים ובשורות צבאו של סלאח א-דין". נִפלָא.
    1. +3
      15 בנובמבר 2023 11:42
      כי האורתודוכסים נלחמו עם הצלבנים ובשורות הצבא של סלאח א-דין." מדהים.
      איכשהו קשה לקרוא לששת הטמפלרים שעברו לצדו של צלאח א-דין בקרב על חוטין אורתודוכסים. וחלוקת הכנסיות לקתוליות ואורתודוקסיות נוצרה בבירור עד המאה ה-6. אבל במוחם של הנוצרים במאה ה-XNUMX הייתה עדיין אין חלוקה.
      1. +1
        15 בנובמבר 2023 16:22
        החלוקה דה פקטו של הכנסיות התבהרה דווקא במהלך מסעי הצלב, כאשר הלטינים שינו את ההיררכיה במזרח התיכון. בנוסף, בערי ארץ הקודש שנכבשו על ידי הצלבנים, אפילו הנוצרים האורתודוקסים, שראו ב"פרנקים" זרים, נפלו גם הם תחת ההפצה.
    2. +1
      15 בנובמבר 2023 16:19
      נוצרים כבר שולבו במבני השלטון של הח'ליפות. דוגמה בולטת היא יוחנן הקדוש מדמשק, כמו גם אביו וסבו. ובהמשך - במהלך המערכה של סלים הראשון נגד הממלוכים בעלי מצרים - היו בצבאו גם נוצרים אורתודוקסים. ויד ימינו של סדאם חוסיין הייתה טאריק עזיז הנוצרי.
      1. 0
        17 בנובמבר 2023 10:34
        ויד ימינו של סדאם חוסיין הייתה טאריק עזיז הנוצרי.

        האזכור של טרקיק עזיז היה מיותר; הוא קתולי מהכנסייה הכלדית הקתולית, כלומר נסטוריאני. לפחות זה מה שכתוב בויקיפדיה.
  2. +2
    15 בנובמבר 2023 19:45
    למי שאוהב להוקיע את ישראל בפאתוס - "למה, בעצם, עדיין לא קמה מדינה פלסטינית?!"
    כן בגלל זה
    אבל גם ההסכמים שנחתמו במכה לא הצילו את חמאס ופתח משבר ועימות מזוין. התוצאה הייתה פיצול הרשות הפלסטינית ב-2007 לגדה המערבית של ירדן, שבה היה בשלטון ראש הפתח מ' עבאס, ורצועת עזה עצמה, בשליטת א' הנייה.
    1. +2
      16 בנובמבר 2023 08:23
      החומר הבא יעסוק בפעילות ברצועת עזה של הכוחות הפרו-אל-קאעידה והפרו-דאעש, שחמאס היה ועדיין צריך להילחם בהם. בעצם, בהקשר הזה גם קשה לדבר על הקמת מדינה פלסטינית. יותר מדי תחומי עניין שזורים זה בזה על חלקה קטנה של אדמה סלעית.
  3. 0
    16 בנובמבר 2023 16:38
    תודה על המאמר. מחכה בקוצר רוח להמשך...

"מגזר נכון" (אסור ברוסיה), "צבא המורדים האוקראיני" (UPA) (אסור ברוסיה), דאעש (אסור ברוסיה), "ג'בהת פתח א-שאם" לשעבר "ג'בהת א-נוסרה" (אסור ברוסיה) , טליבאן (אסור ברוסיה), אל-קאעידה (אסור ברוסיה), הקרן נגד שחיתות (אסורה ברוסיה), מטה נבלני (אסור ברוסיה), פייסבוק (אסור ברוסיה), אינסטגרם (אסור ברוסיה), מטה (אסור ברוסיה), החטיבה המיזנתרופית (אסורה ברוסיה), אזוב (אסור ברוסיה), האחים המוסלמים (אסורים ברוסיה), Aum Shinrikyo (אסור ברוסיה), AUE (אסור ברוסיה), UNA-UNSO (אסור ברוסיה). רוסיה), Mejlis של העם הטטרי קרים (אסור ברוסיה), הלגיון "חופש רוסיה" (מבנה חמוש, מוכר כטרוריסט בפדרציה הרוסית ואסור)

"ארגונים ללא מטרות רווח, עמותות ציבוריות לא רשומות או יחידים הממלאים תפקידים של סוכן זר", וכן כלי תקשורת הממלאים תפקידים של סוכן זר: "מדוזה"; "קול אמריקה"; "מציאות"; "הווה"; "רדיו חופש"; פונומרב לב; פונומרב איליה; Savitskaya; מרקלוב; קמליאגין; אפחונצ'יץ'; מקרביץ'; לֹא יִצְלַח; גורדון; ז'דנוב; מדבדב; פדורוב; מיכאיל קסיאנוב; "יַנשׁוּף"; "ברית הרופאים"; "RKK" "מרכז לבדה"; "זִכָּרוֹן"; "קוֹל"; "אדם ומשפט"; "גֶשֶׁם"; "מדיהזון"; "דויטשה וולה"; QMS "קשר קווקזי"; "פְּנִימַאי"; "עיתון חדש"