השאלה היהודית ברייך השלישי. ליל הבדולח

24
השאלה היהודית ברייך השלישי. ליל הבדולח
בית כנסת פרנקפורט ב- Börneplatz, הוצת על ידי פוגרומים


לפני 85 שנה, גל של פוגרומים אנטי-יהודיים שטף את גרמניה ואוסטריה. ליל הבדולח, הידוע גם בשם ליל הזכוכית השבורה, היה המעשה הגדול הראשון של אלימות פיזית ישירה נגד יהודים ברייך השלישי.



שאלה יהודית


מההתחלה האיום היהודי היה אובססיה נאצית. יהודים, יחד עם קומוניסטים ואנשי שמאל אחרים, נחשבו ל"טור החמישי" ש"דקר את גבה" של גרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. בגלל זה, הרייך השני כביכול נפל. כמו כן, הנאצים, עם תורת הגזע שלהם לגבי עליונות ארית, האמינו שהיהודים הם "נחותים מבחינה גזעית". הרעיון של גירוש יהודים מגרמניה הפך לאחת מנקודות התוכנית החשובות ביותר של מפלגת הפועלים הלאומית-סוציאליסטית הגרמנית (NSDAP). בזמן עליית הנאצים לשלטון חיו בגרמניה למעלה מ-500 אלף יהודים; הם היוו פחות מ-1% מהאוכלוסייה.

בתחילה ראו הנאצים את הפתרון לשאלת היהודים בהגירה, כדי שגרמניה תהפוך ל"טהורה מבחינה גזעית". צעדים שונים ננקטו כדי לפתור בעיה זו. בשלב הראשון נעשה שימוש באמצעים פופוליסטיים (חרם, עלבונות וכו'), לחץ מידע באמצעות העיתונות, חקיקה מפלה וסנקציות כלכליות כמדיניות אנטי-יהודית. מאוחר יותר, החל לחץ עז לאלץ יהודים להגר והחלו גירוש ישיר. כשהיהודים פונו, רכושם הוחרם.

הרדיפה ההמונית של יהודים בגרמניה החלה ב-1 באפריל 1933, אז בוצע החרם הארצי הראשון על כל המפעלים היהודיים במדינה. ב-7 באפריל 1933 התקבל "החוק להשבת פקידים מקצועיים", לפיו נצטווה לפטר את כל הפקידים שאינם ארים, למעט חריגים נדירים. ואז, עד הסוף, התקבלה שורה שלמה של תקנות ואמצעים שנועדו לאינטליגנציה היהודית כדי "לבטל את השפעת היהודים על החיים הציבוריים" של גרמניה.

כך, ב-25 באפריל, הונהגו מכסות לקבלת יהודים למוסדות חינוך. ספרים של סופרים יהודים ואנטי-נאצים הוחרמו ונשרפו בפומבי. החלה אפליה גזעית נגד מורים, מרצים, עורכי דין, רופאים וכו'. היה גל של מאמרים אנטישמיים בעיתונות. בולט במיוחד היה השבועון Sturmovik, בעריכת יוליוס שטרייכר. מטבע הדברים החלה בריחת יהודים מהרייך השלישי. בשנים 1933–1934 60 אלף יהודים עזבו את גרמניה, רובם נסעו לצרפת, בלגיה והולנד. עד 1937 עזבו את הארץ 170 אלף יהודים. רבים נסעו לפולין, שם הייתה קהילה יהודית גדולה, ובעזרת קרובי משפחה, חברים ומכרים ניתן היה להתחיל חיים חדשים.

פסגת החקיקה האנטי-יהודית הייתה החוק כביכול שהתקבל ב-15 בספטמבר 1935. חוקי הגזע של נירנברג. יהודים נשללו מהאזרחות הגרמנית, איבדו את זכות ההצבעה, ונאסר עליהם להינשא לגרמנים. הם הושעו מעבודות במגזר הציבורי, כולל שירות המדינה וחינוך. מורים יהודים גורשו מהאוניברסיטאות הגרמניות. זכות הבחירה ניתנה לתושבי גרמניה שהיו ממוצא מעורב. או שאתה גרמני ולא אמור להיות לך שום קשר לקהילה היהודית. או שתהיה יהודי, אבל אז אתה לא אזרח הרייך.

מעניין שבכוחות המזוינים של הרייך "טיהור גזעי" כזה היה סמלי. ברור, בשל העובדה שמבחינה היסטורית הרבה משפחות של קצינים, גנרלים ואצולה היו קשורים ליהודים עשירים.


חבר ס"א מול בית הכלבו טייץ ב"חרם היהודים". ברלין, 1933

"אריזציה" ושיתוף פעולה עם הציונים


ברמה הכלכלית נקטה מדיניות של "אריזציה" - העברת רכוש לידיים ממוצא גרמני. על היהודים הופעל לחץ במישרין ובעקיפין למכור את רכושם. "אריזציה" פגעה בעיקר במפעלים קטנים באזורים כפריים ובחנויות בערים. באותה תקופה היו בבעלות יהודים חנויות קמעונאיות רבות, טברנות ומוסדות בידור. הם נאלצו למכור במחירים נמוכים, חשבונות הבעלים לשעבר הוקפאו וכו'. בשנים 1937–1938. החלה "אריזציה" של מפעלים גדולים. בנקים וקונצרנים גרמניים גדולים קיבלו את היתרונות העיקריים מתהליך זה.

Also, the German authorities provided assistance in the emigration of Jews to Palestine. לשם כך התקשרו באוגוסט 1933 בהסכם עם הציונים - מה שנקרא. הסכם העברה. הסכם עם הציונים (תומכי תחיית העם היהודי והמדינה עליו הִיסטוֹרִי מולדת - ישראל) הייתה מועילה הדדית. הנאצים נפטרו מהיהודים, החרימו חלק מרכושם וקיבלו מכשיר השפעה כלכלית במזרח התיכון.

יישום הסכמי הסכם העברה תרם להקמת מדינת ישראל. This was facilitated by the transfer of funds and the import of goods from Germany to Palestine. כ-60 אלף יהודים עזבו את גרמניה לפלסטין ו-100 מיליון דולר הועברו (כ-1,7 מיליארד דולר לפי שערי החליפין של 2009).

Also, many qualified specialists came to Palestine. The demographic balance in Palestine shifted in favor of the Jewish community: after World War II, the Jewish population in Palestine was 33%, compared to 17% in 1931.

מעניינת גם העובדה שחוקי נירנברג לא ניתקו את שיתוף הפעולה הגרמני עם מעצמות המערב. בנקים בריטים ואמריקאים המשיכו לממן את עליית הרייך השלישי. חברות מערביות עזרו לפתח את התעשייה הגרמנית. אגב, הפיננסים והתעשיינים הגדולים הגרמנים עקפו בעצמם את חוקי הגזע. איש לא זכר את מוצאם ודתם של הוורבורגים, שרדרים, וסרמנים ושחטים.


גירוש יהודי פולין באוקטובר 1938 מנירנברג

מה הלאה?


למרות לחץ מידע, חקיקה וכלכלי, שמועות על פוגרומים עתידיים, היהודים הסתגלו במהירות ולא מיהרו לברוח מגרמניה המיושבת. ברור שהחוויה ההיסטורית של הסתגלות ללחץ חיצוני השפיעה. בנוסף, יהודים עשירים יחסית לא רצו לעזוב את הלא נודע, במיוחד לארץ פלסטין פראית.

ומדינות אירופה לא מיהרו לקבל יהודים, במיוחד את העניים. אזרחות לא ניתנה, והעבודה הייתה קשה. היה משבר בעולם. רק אנשים אמידים או בעלי קרובי משפחה מבוססים בחו"ל יכלו לעזוב.

בכל מדינות אירופה, ארה"ב וקנדה, היו מכסות מהגרים שנתיות שנקבעו בחוק. לאחר עליית היטלר לשלטון, הבריטים והאירים "הקפאו", כלומר כמעט לא ניצלו, את המכסות הללו. Outside the quotas, it was possible to go only to Palestine, however, even there they accepted only those who made a cash contribution of 1 pounds sterling and received a “capitalist certificate” on this basis.

לכן לא מיהרו היהודים לברוח מהרייך. אם מישהו רצה לשמור על קריירה ממשלתית, הוא הכריז על עצמו כגרמני, ורשום בשאלונים את הוריו וסבו כגרמנים. אבל עבור רבים, זה היה מועיל לשמור על קשרים עם הקהילה. היו כמה יתרונות. לא יכול לשרת בשירות המדינה? אבל גם הם לא מגויסים לצבא. היו בתי כנסת בכל הערים והיו להם בתי ספר משלהם. חיבור עם הקהילה עזר לעסקים.

כמובן שחלק מהיהודים עזבו את הארץ. מנגד, יהודים ממדינות אחרות עברו לגרמניה. למשל מפולין. החיים בגרמניה היו עשירים יותר, היו יותר הזדמנויות. כך, בגרמניה היו 70 אלף יהודים עם דרכונים פולניים.

באביב 1938 הבעיה החמירה שוב. הרייך השלישי כבש את אוסטריה. היה גל של מעצרים וטיהורים, והונהגו חוקי גזע. אלפי אנשים, כולל יהודים, לא אהבו סידורים כאלה. הם שמו את עיניהם להגירה.

במקביל ביצעו היפנים סדרה של מעשי טבח עקובים מדם בסין, כולל טבח ננקינג. ביוזמת הנשיא האמריקני רוזוולט נערכה ביולי 1938 ועידת אוויאן הבינלאומית בהשתתפות נציגי 32 מדינות. הוא קיבל את שמו מהעיר הצרפתית אוויאן-לה-באן, שבה התרחש. והוא הוקדש לבעיות של פליטים, בעיקר יהודים מגרמניה ואוסטריה.

הוועידה הועילה מעט. רוב המדינות אמרו שכבר עשו הכל כדי להקל על מצוקתם של כ-150 אלף פליטים. שהיכולות שלהם מוצו, שיש להם משבר כלכלי ורמת אבטלה גבוהה. הוזמנו מספרים קטנים וסמליים של מהגרים שהיו מוכנים להתקבל בעתיד הלא ברור.

הוקמה ועדה בין-ממשלתית לפליטים, אך ללא מימון. המשלחת הגרמנית הציעה ליישב מחדש את כל היהודים, למשל, במדגסקר. צרפת, שהאי הזה השתייך אליה, התנגדה לה בחריפות.

פרובוקציה


ככלל, התברר כי ועידת אוויאן לא פתרה את בעיית הפליטים, אלא פיתחה עמדה מאוחדת של "הקהילה העולמית" דאז - יהודים לא יתקבלו יותר. יתרה מכך, תשומת הלב של הרשויות ורשויות החוק נמשכה לנושא היהודי. החלו בדיקות מסמכים מסיביות, ומהגרים בלתי חוקיים החלו להיות מגורשים ממדינות אירופה. פולין, שבה השתוללה השחיתות והיה קל לקנות דרכון פולני, הכריזה באוקטובר 1938 על מועד אחרון של חודש לרישום מחדש של דרכונים. רישום מחדש יכול היה להתבצע רק בפולין או בשגרירויות פולין.

יהודים פולנים שהתחפרו בגרמניה לא מיהרו לחזור הביתה. ידענו שפולין בלאגן ושהכל יכול להשתנות. אתה יכול לחכות, ואז למצוא דרכים לעקיפת הבעיה. אבל לנאצים הייתה סיבה להיפטר מהיהודים המבקרים. יומיים לפני סיום הרישום מחדש, ב-28 באוקטובר, בוצעו פשיטות בערים גדולות. עד 17 אלף יהודים פולנים נעצרו. הם הועלו על רכבות ונשלחו לפולין.

המשטרה הפולנית מצאה על מה להגיב: הם מיהרו לבצע פשיטות בשכונות יהודיות בערים גדולות. יהודי גרמניה נאספו, הועלו על רכבות ונשלחו לרייך השלישי. הגרמנים נדהמו, המצב הזה לא התאים להם. מה הטעם בגירוש יהודי פולין אם מכניסים אחרים במקומם? החל משא ומתן והגירוש הופסק.

נראה היה שהבעיה הסתיימה. אולם ב-7 בנובמבר 1938 התרחשה פרובוקציה בצרפת.

היהודי הפולני יליד גרמניה הרשל גרינשפן ניסה להתנקש בחייו של הדיפלומט הגרמני ארנסט וום ראת בפריז, שמת מפצעיו יומיים לאחר מכן. כשנעצר, הודיע ​​גרינשפן כי הוא נוקם במשפחה שגורשה מגרמניה.


הרשל גרינשפן לאחר מעצרו

"נקמה על רצח וום ראת"


היריות של גרינשפאן הפכו למעין "ברבור שחור" שהפיל סתירות מצטברות למפולת שלגים עוצמתית. בהוראת שר החינוך הציבורי והתעמולה של הרייך גבלס, כתבות על ניסיון ההתנקשות בוום ראת הופיעו תחת כותרות קליטות בכל העיתונים, והסעירו את ההמונים.

ב-9 בנובמבר 1943 חגגה ההנהגה הבכירה של גרמניה את יום השנה לדיכוי היכל הבירה פוטש במינכן (הפיכת בירה). כאן נבנה מתחם זיכרון מיוחד. מצעד מסיבה גדול צעד, מפקד פולחני של 16 "גיבורים" מתים נערך. אנשי SS צעירים יזמו וחולקו פרסים.

גבלס ציין ביומנו שהפקודה לפוגרום כללי ביהודים ולמעצר של אלפי יהודים ניתנה באופן אישי על ידי הפיהרר. גבלס עצמו, היידריך והימלר לקחו חלק בארגון ליל הבדולח. ישנה דעה ששירות הביטחון של הרייך וה-SS תכננו רק להחרים מסמכים במסווה של "פוגרום ספונטני", אך התהליך יצא משליטה והתפשט.

יש גם גרסה שהפוגרומים אורגנו על ידי ציונים כדי להאיץ את בריחת היהודים מגרמניה. הנאצים הפכו את התהליך כך שיהיו מינימום נפגעים. במקומות מסוימים הגנו המשטרה ויחידות ה-SA על יהודים מפני פוגרומים.

פוגרומים של חיילי הסער, הנוער ההיטלראי, שרבים מחבריהם היו לבושים בבגדים אזרחיים, החלו באזורים שונים של הרייך בשעות הערב המאוחרות של ה-9 בנובמבר ובבוקר המוקדמות של ה-10 בנובמבר. ב-11 בנובמבר הורה היטלר להפסיק את הפוגרומים. לפני כן, שירות הביטחון הסיר את הארכיון. במהלך הפוגרומים נהרגו כמה עשרות בני אדם וכמה מאות נפצעו. המשטרה עצרה בין 20 ל-30 אלף איש שנשלחו למחנות.

267 בתי כנסת נשרפו או נהרסו, ויותר מ-7 מבנים וחנויות בבעלות יהודית נהרסו או ניזוקו. הנזק הכולל הסתכם ב-25 מיליון רייכסמרק, מתוכם כ-5 מיליון נבעו משברי חלונות - ומכאן השם "ליל הבדולח" או "ליל הזכוכית השבורה".


חלונות שבורים של חנות יהודית במגדבורג

תופעות


הנציב לפיתוח כלכלי של הרייך, גרינג, האשים את היהודים עצמם בארגון ליל הבדולח. הוא הטיל אחריות קולקטיבית לפוגרומים על כל היהודים. הוטל קנס של מיליארד מארק. הם לקחו את זה מיהודים עשירים. הוחרמו תשלומי ביטוח לבעלי חנויות שבורות ונבזזו.

הנאצים ניסו להשתמש בפוגרום כדי ליצור פאניקה. אומרים שהיהודים צריכים לברוח בדחיפות. ברלין גם הציעה ל"קהילה העולמית" לשחרר את כל היהודים תמורת כסף - 3 מיליארד מארק (1,2 מיליארד דולר). הרייך היה צריך כסף לנשק.

עם זאת, המערב לא מיהר לשלם. ואז הכריז גרינג בפברואר 1939 על רכישה כפויה מיהודים של כל המוצרים העשויים ממתכות יקרות - במחיר מדינה קבוע. היהודים נשדדו על פי אותו תרחיש כמו אזרחיו האמריקאים של רוזוולט, כאשר זהב הוחרם במהלך השפל הגדול. במקביל, הקהילות היהודיות בגרמניה נדרשו להגיש למשטרה רשימות שבועיות של 100 אנשים שיעזבו את הרייך השלישי תוך שבועיים.

היהודים החלו להיות מגורשים באמת. לאן מסתכלות העיניים. יחד עם זאת, אף אחד בעולם לא רצה לקבל אותם. בדיוק כמו הערבים הפלסטינים עכשיו. במילים, ירדן ומצרים אוהבות את הפלסטינים ועומדות בעדם. אבל במציאות הם לא רוצים לקבל אותם, שכן ביניהם יש הרבה חמושים, טפילים חברתיים שיכולים לעשות שם צרות. לכן, קהיר ועמאן מחמירות ביותר בסירובן לקבל פלסטינים.

גורלם של הפליטים היה שונה. יהודים עזבו בדרכים שונות. חלקם נשלחו חזרה לגרמניה. למשל, יהודים שברחו באופן בלתי חוקי לשוויץ גורשו בחזרה. רבים עזבו שוב לפולין. The Zionists recruited volunteers for Palestine. אבל הם לקחו בעיקר צעירים כשירים למלחמה.

תשלום מיוחד כבר נדרש עבור היציאה. גם לפינוי רכוש. תיאורטית אפשר היה למכור נדל"ן ועסקים, אבל זה היה קשור למכשולים כאלה שהם נאלצו לוותר. ככלל, התנאים היו כאלה שכמעט כל ההון הוחרם. האוצר הגרמני קיבל הכנסה נוספת עבור מיליטריזציה.


צילומים מהפוגרומים של נובמבר בברלין
ערוצי החדשות שלנו

הירשם והישאר מעודכן בחדשות האחרונות ובאירועים החשובים ביותר של היום.

24 פרשנות
מידע
קורא יקר, על מנת להשאיר הערות על פרסום, עליך התחברות.
  1. +5
    14 בנובמבר 2023 06:10
    יחד עם זאת, אף אחד בעולם לא רצה לקבל אותם
    מוזר מאוד...
    אם כבר, זה ציניות...
    1. 0
      14 בנובמבר 2023 07:16
      ... אירופה ה"מתורבתת"... אולם
      בתמונה הראשונה... "גרמנים. לא עם יהודים. הגן על עצמך"
      1. +6
        14 בנובמבר 2023 13:52
        ציטוט מאת Egeni
        .בתמונה הראשונה... "לא עם יהודים"

        kauft nicht bei juden - לא לקנות מיהודים
    2. +3
      14 בנובמבר 2023 14:12
      . בזמן עליית הנאצים לשלטון חיו בגרמניה למעלה מ-500 אלף יהודים; הם היוו פחות מ-1% מהאוכלוסייה.

      זה נראה כמו קצת, פחות מ-1%...אבל כמה דברים מגעילים מגיעים מהפחות מ-1%.
      זו הסיבה שכל העולם לא רצה לקבל אותם!
  2. +6
    14 בנובמבר 2023 06:57
    "יש גם גרסה שהפוגרומים אורגנו על ידי הציונים כדי להאיץ את בריחת היהודים מגרמניה. הנאצים הפכו את התהליך כך שיהיו מינימום נפגעים. במקומות מסוימים, המשטרה ויחידות האס"א הגנו על יהודים מהפוגרומים". יהיו עוד מאמרים כאלה ובעוד עשר שנים האנטי-פשיסטים יחפשו יהודים לא במכצ'קלה אלא בוורונז'.
    1. +4
      14 בנובמבר 2023 09:21
      לעזאזל, מה זה האנשים הערמומיים האלה... אבל כשמסתכלים על היום, אין מה להיות מופתע ממה שקרה לפני שמונים וחמש שנה.וכל כך הרבה זמן הם מתרוצצים עם "השואה"
      1. התגובה הוסרה.
  3. +3
    14 בנובמבר 2023 08:01
    הנאצים הפכו את התהליך כך שיהיו מינימום נפגעים. במקומות מסוימים הגנו המשטרה ויחידות ה-SA על יהודים מפני פוגרומים.
    כמה נחמד מצידם. חיוך הדמעות כבר זולגות מרגש. אז למה גזרות ה-SA והמשטרה לא עצרו את הפוגרומים ונתנו לפוגרומים ליהנות?
    1. 0
      14 בנובמבר 2023 08:26
      ציטוט: kor1vet1974..
      מדוע גזרות ה-SA והמשטרה לא עצרו את הפוגרומים ונתנו לפוגרומים להשתעשע?

      ופשוט אי אפשר לעשות את זה באופן מיידי, אבל בזמן הקצר ביותר הפוגרום למעשה הופסק, ואיך יכול להיות אחרת? הרי צריך כסף לפיתוח הארץ מכל המקורות האפשריים, אז באותה תקופה כולם היו מיוחדים. השירותים ביקשו להגן על היהודים, במיוחד העשירים ביותר ובהתאם, המועילים ביותר לרייך. הם כותבים שהימלר עצמו עסק באופן אישי בביטחונם של היהודים העשירים ביותר, כי הם אלו שלקחו חלק פעיל במימון אוצר המפלגה ולא רק, הכסף חשוב יותר מעקרונות בדויים. אגב, בהקשר זה, הבה נזכור את מעמדם של "ארים כבודים" מסוימים, גם עובדה מעניינת.
      1. 0
        14 בנובמבר 2023 10:45
        על זה אני מדבר. זה גזר ומקל רגילים. אבל זה יותר פשוט מחבטות. הם נכנסים לדירה, פוגעים קודם בדברים ואז דורשים כסף. חלות אותן שיטות.
  4. +3
    14 בנובמבר 2023 08:28
    יהודים פולנים שהתחפרו בגרמניה לא מיהרו ללכת הביתה
    הנה - כאן, הדבר הכי חשוב כאן לא ממהר.בפולין אינם זוכרים את תפקידם ברדיפת יהודים ואינם מזילים "דמעות תנין" על כך. אומרים הציונים כי לראות בגרמנים אשמים פירושו שזה כך, ולקבל על כך כסף לא מבוטל, עד שנת 1995 שילמה גרמניה לישראל יותר ממאה מיליארד מארק. אבל בואו נמשיך. ב-31 במרץ 1938 חתם נשיא פולין על חוק שאישר לשר הפנים לשלול אזרחות של אזרחים פולנים שחיו מחוץ לפולין במשך יותר מחמש שנים ו"איבדו קשר עם המדינה הפולנית". ואז, ב-15 באוקטובר 1938, אימצה פולין תיקון חדש לחוק האזרחות, שקבע רק תקופה של שבועיים לרישום מחדש של דרכונים זרים "פסולים" בהתאם לחוק מיום 31 במרץ 1938. ממשלת פולין כבר אסרו על כניסת יהודים "ללא חותמת בדרכון" לפולין, אז אנשי משמר הגבול הפולנים הסישו אותם בחזרה ביריות ובמכות מקתות רובים. אבל גם עכשיו הגרמנים לא אפשרו ליהודים לחזור לגרמניה. כל זה קרה בעיירת הגבול הפולנית זבונשצ'ין ונקרא תקרית זבונשצ'ין. בין אלה שהסתובבו בשטח ההפקר במשך כמעט שלושה ימים הייתה משפחתו של הרשל גרישפאן. לאחר אירועים אלה, גרישפאן הרג את מזכיר השגרירות הגרמנית, פום ראת. השאלה היא למה לא עובד בשגרירות פולין? מוּזָר. וגורלו של גרישפאן מסתורי. יהודי זה נשאר בכלא ללא משפט במשך 20 חודשים, עד שניצחונה של גרמניה על צרפת, אז שוחרר. אבל הגרמנים מצאו אותו והצרפתים מסרו את גרינשפן לגרמנים על גבול האזורים החופשיים והכבושים, ולאחר מכן הוא נשלח לכלא הגסטפו בברלין ב-Prince-Albrechtstrasse, 8. כאן הוא צריך להיות בצרות, אבל לא, תחילה הוא הוחזק בכלא, אחר כך במחנה הריכוז זקסנהאוזן, וב-26 בספטמבר הוא הועבר לכלא המאורע של מגדבורג. זה היה האזכור האחרון של גרינשפן במסמכים גרמניים; גורלו הנוסף נותר עלום. הוריו ואחיו שרדו את מלחמת העולם השנייה. זמן מה לאחר גירושם לפולין הם הגיעו לברית המועצות ולאחר המלחמה עלו ארצה. כן, זה אומר שברית המועצות לחצה על יהודים, אבל נו טוב. ב-8 במאי 1960, בית משפט גרמני, על סמך עתירה של הוריו, הכריז רשמית על הרשל גרינשפן על מת.??? לפני כן, כמה עיתונים והיסטוריון הלמוט הייבר טענו שגרינשפן שרד את המלחמה וחי תחת שם בדוי בפריז. והוא גם זוהה בתמונה
    1946 במחנה לעקורים בבמברג. אז כל הסיפור הזה הוא מליל הבדולח נורא מעונן אם זה היו הנאצים או הציונים, או אולי משותף, אנחנו לא יכולים להבין, עובדה מעניינת היא שבליל הבדולח נשברה זכוכית לבדה תמורת 5 מיליון מארק, שחברות הביטוח היו אמורות לפצות את הנפגעים. מיליוני מארקים שולמו בפועל על ידי המבטחים. איפה שהיה ריח של כסף רק יהודים נוכחים.
  5. +1
    14 בנובמבר 2023 08:38
    מדוע הפוגרומים לא התחילו לחפש יהודים במנועי מטוסים?
    1. +6
      14 בנובמבר 2023 09:02
      ציטוט מאת קייטן
      מדוע הפוגרומים לא התחילו לחפש יהודים במנועי מטוסים?

      כי אז היו מנועי בוכנה. אי אפשר להתחבא בהם קריצה
  6. התגובה הוסרה.
    1. +5
      14 בנובמבר 2023 10:49
      בזמן פוגרומים ראוי לציין שהאוליגרכים בדרך כלל לא סובלים, זה האדם הממוצע שסובל.
      1. +2
        14 בנובמבר 2023 18:52
        בברית המועצות היו רק אנשים רגילים. ובפדרציה הרוסית, אוליגרכים הופיעו משום מקום.
  7. 0
    14 בנובמבר 2023 12:41
    ציטוט: kor1vet1974
    בזמן פוגרומים ראוי לציין שהאוליגרכים בדרך כלל לא סובלים, זה האדם הממוצע שסובל.

    זה טבעי.
  8. +3
    14 בנובמבר 2023 17:28
    Wacht an der Spree (משחקי וידאו), מותיר עשרות אלפי יהודים לשרת. ריינהרד היידריך, לא בוריאט בכלל, אוברגררופנפיהרר SS (בדומה לגנרל בצבא). ראש ה-RSHA, מונה למגן הקיסרי של בוהמיה ומורביה, הצ'כים, לא בצורה נקייה במיוחד, אבל פוצץ אותו. מרשל האוויר ארהרד מילך, גם הוא לא פינו-אוגרי ולא נראה כמו ארמני, בזכותו כולם זוכרים את הבעתו של גרינג: "אני בעצמי אחליט מי יהודי במטה שלי ומי לא".
    1. התגובה הוסרה.
  9. -2
    14 בנובמבר 2023 20:21
    מדינות מפסידות, אנשים מפסידים, הם מאשימים מישהו בכל דבר כי הם מפסידים.
  10. 0
    14 בנובמבר 2023 20:52
    בהחלט ייתכן שאם היטלר לא היה מתחיל לרדוף, לגרש ולהשמיד יהודים, ואף מעכב את תחילת מלחמת העולם השנייה במספר שנים, הוא היה מקבל נשק גרעיני בערך ב-43, לפני אמריקה. אז רב-טוראי עצמו ניסר את הענף שעליו ישב.
  11. +4
    14 בנובמבר 2023 22:13
    מעניין ש"סלידה" של גרמנים ליהודים וטורקים לארמנים מכוסה בהרחבה, אבל אין לכך הסברים ברורים. היסטוריונים נמנעים בבושה מהנושאים החלקלקים הללו, ויוצאים בשלום עם תיאור אירועים.
    1. +1
      15 בנובמבר 2023 12:08
      לכל עם היה נוף משלו, הנוף של היהודים היה עם אחר, זו הסיבה לאנטי סימטיזם, באימפריה העות'מאנית הארמנים תפסו את העמדה הזו, אבל בניגוד ליהודים, חלק מהארמנים לא חיו על עם אחר, אבל על אדמתם, אבל כשהטבח התחיל, אף אחד לא הבין את הדקויות האלה, ואף אחד מעולם לא הבין אותן
    2. 0
      17 בנובמבר 2023 17:37
      ובכן, גוגל "תופעת ירוואן", זה מסביר הרבה.
  12. +2
    15 בנובמבר 2023 03:22
    פסגת החקיקה האנטי-יהודית הייתה החוק כביכול שהתקבל ב-15 בספטמבר 1935. חוקי הגזע של נירנברג. יהודים....נאסר עליהם להתחתן עם גרמנים.

    ובכן, בדיוק כמו עכשיו בישראל, שבה אסורים נישואים של יהודים עם "גוים", כך מי שרוצה להתחתן נאלץ לצאת לחו"ל. ככלל, לקפריסין.
    הפיקנטיות של המצב היא ש"הציבור המתקדם" כלל לא רואה את המצב הזה.
  13. +1
    17 בנובמבר 2023 17:34
    מעניין במה שונים פוגרומים יהודיים מאלו אנטי-יהודיים?
  14. +2
    11 בינואר 2024 14:52
    אתה יכול לדון בשאלה היהודית ככל שתרצה ומכיוונים שונים. עם זאת, יש בעיה אחת שלא נפתרה במלואה. "מדוע יהודים בעקביות, במשך מאות שנים, גרמו לאנטגוניזם באותן מדינות שבהן הם מרוכזים במספרים משמעותיים?"

"מגזר נכון" (אסור ברוסיה), "צבא המורדים האוקראיני" (UPA) (אסור ברוסיה), דאעש (אסור ברוסיה), "ג'בהת פתח א-שאם" לשעבר "ג'בהת א-נוסרה" (אסור ברוסיה) , טליבאן (אסור ברוסיה), אל-קאעידה (אסור ברוסיה), הקרן נגד שחיתות (אסורה ברוסיה), מטה נבלני (אסור ברוסיה), פייסבוק (אסור ברוסיה), אינסטגרם (אסור ברוסיה), מטה (אסור ברוסיה), החטיבה המיזנתרופית (אסורה ברוסיה), אזוב (אסור ברוסיה), האחים המוסלמים (אסורים ברוסיה), Aum Shinrikyo (אסור ברוסיה), AUE (אסור ברוסיה), UNA-UNSO (אסור ברוסיה). רוסיה), Mejlis של העם הטטרי קרים (אסור ברוסיה), הלגיון "חופש רוסיה" (מבנה חמוש, מוכר כטרוריסט בפדרציה הרוסית ואסור)

"ארגונים ללא מטרות רווח, עמותות ציבוריות לא רשומות או יחידים הממלאים תפקידים של סוכן זר", וכן כלי תקשורת הממלאים תפקידים של סוכן זר: "מדוזה"; "קול אמריקה"; "מציאות"; "הווה"; "רדיו חופש"; פונומרב לב; פונומרב איליה; Savitskaya; מרקלוב; קמליאגין; אפחונצ'יץ'; מקרביץ'; לֹא יִצְלַח; גורדון; ז'דנוב; מדבדב; פדורוב; מיכאיל קסיאנוב; "יַנשׁוּף"; "ברית הרופאים"; "RKK" "מרכז לבדה"; "זִכָּרוֹן"; "קוֹל"; "אדם ומשפט"; "גֶשֶׁם"; "מדיהזון"; "דויטשה וולה"; QMS "קשר קווקזי"; "פְּנִימַאי"; "עיתון חדש"